גזר דין בתיק ת"פ 28404-11-11

1.     הנאשם הורשע בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ב) בנסיבות סעיף 345 (ב)(1) בצירוף סעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. הנאשם זוכה מעבירה של פגיעה בפרטיות. כמפורט בכתב האישום, הנאשם  יצר היכרות עם נער כבן 13, אותו פגש בנסיעה באוטובוס. לאחר שהנער ירד בתחנה המרכזית וניגש לשירותים שבתחנה המרכזית, הצטרף אליו הנאשם. בשלב מסוים, נכנס הנאשם אחריו לתא השירותים ובהיותם בתא השירותים, נישק הנאשם את הנער במספר מקומות בגופו, ליטף אותו ברגליו ובבטנו, נגע באיבר מינו של הנער מעל מכנסיו, והכניס את ידו של הנער לתוך מכנסי הנאשם, מעל התחתונים. לאחר מכן, הנאשם נלווה לנער, שעה שהמשיך בנסיעתו לביתו ברכבת הקלה.

2.     הנאשם יליד 1975, אזרח סרי-לנקה, נטול הרשעות קודמות.

3.     באת כוח המאשימה הדגישה את חומרת המעשים, את העובדה שהמעשים כוונו כלפי קטין, וכפי שמתואר בכתב האישום, מדובר בקטין הסובל מנכות מסוימת. הקטין תיאר את תחושותיו ואת השפעת האירועים עליו. יובהר כי משפחת הקטין ביקשה להימנע ממתן הצהרת נפגע, על מנת שלא להציף אצל הקטין פרטים שהתעממו. לאור כך עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר משמעותי בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן. מנגד - באת כוח הנאשם ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם. נטען כי על אף חומרת האירועים, אין מדובר במעשים החמורים בתחום זה. הודגש כי הנאשם, שהוא עובד זר שאינו דובר את השפה העברית, סובל סבל רב משהותו בין כותלי הכלא, שכן נגזר עליו שם בידוד כפול, ריחוק ממשפחתו שאינה נמצאת בארץ ונמנע מבני המשפחה לבקרו. נטען כי לאור היותו זר, האסירים האחרים בין כותלי הכלא מנצלים עובדה זו ואת חולשתו היחסית. נטען עוד כי מצבם הרפואי של הוריו קשה (הוגשו מסמכים באשר לכך), וכן לאור הקושי בשפה, הנאשם לא יעבור טיפול במסגרת כותלי הכלא, ועל כן, כנראה, תמנע ממנו אפשרות קיצור תקופת המאסר. מאחר שהנאשם יעזוב, בכל מקרה, את גבולות המדינה לאחר ריצוי עונשו, אין צורך בהחמרה מהפן האישי ההרתעתי. הסנגורית גם הגישה פסיקה ממנה ביקשה ללמוד על ענישה מקלה. הנאשם הוסיף כי הוא מבקש לעזוב את ישראל ולחזור למולדתו, והוגש מכתב מבת זוגו לפיו לשניים תוכניות להינשא לאחר שובם לארצם ולשקם את חייהם.

4.     החומרה הנובעת ממעשיו של הנאשם באה לידי ביטוי בכך שאלה כוונו כלפי נער קטין הסובל מנכות מסוימת שהנאשם היה ער לה, והמעשים לכשעצמם, אף שאמנם אינם בקצה הרף החמור של מעשים מסוג זה, הנם מעשים חמורים וקשים אשר הותירו חותמם בנפשו של הקטין. על כן, על הענישה במקרה זה ליתן ביטוי הן לחומרת המעשים, והן לעובדה שאלה בוצעו כלפי קטין, אשר חובת בית המשפט להגן עליו. לזכות הנאשם יש לזקוף את עברו הנקי ואת העובדה שהנו תושב זר, אשר השתלבותו בחיי בית הכלא קשה וכבדה מאשר של תושב ישראל, וכן כי הוא יגורש, כנראה, מגבולות הארץ לאחר ריצוי עונשו. שקלול האמור לעיל מוליך לתוצאה כלהלן:

        אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של שנה. תקופת מאסרו תחל מיום מעצרו.  בנוסף אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

        זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י' באייר, תשע"ב, 2 במאי,2012 , במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.